החלטה בתיק בש"א 4121/06

1.         בפני בקשה לצו מניעה זמני שהגישו יעקב ואיריס אבורמד (להלן - המבקשים) האוסר על אריה ונועם פייסט (להלן - המשיבים) לבצע כל עסקה בדירה שברחוב הרצל 115 בירושלים (להלן "הדירה") והאוסר על "הריאל", אגודה הדדית לשיכון בירושלים בע"מ (להלן - האגודה) לאשר כל עסקה בדירה שאינה עם המבקשים.

          וזהו הרקע העובדתי הנדרש לענייננו:

2.         המבקשים ניהלו משא ומתן עם המשיבים לרכישת זכויותיהם בדירה וביום 26.11.06 נחתם ביניהם מסמך שכותרתו 'הצעת מחיר', בו נכתב כי המשיבים מעוניינים למכור למבקשים את הדירה במחיר של 253,000 דולר. עוד הוסכם במסמך זה כי התשלום עבור הדירה יועבר למשיבים עד ליום 15.12.06 וכי אחרי אישור ועד שיכון "הריאל" לעסקה, ייחתם חוזה מחייב למכירת הדירה בין הצדדים (נספח ג' לבקשה).

3.         על פי הבקשה, הובהר במעמד החתימה על המסמך הנ"ל כי תנאי לקידום העסקה - כמתחייב מתקנון האגודה - הוא מתן אישורה של האגודה לעיסקה וקבלתם של המבקשים כחברים באגודה. על פי הבקשה, הוכתר המסמך בשם "הצעת מחיר" אף שלמעשה מדובר בעיסקה מלאה שכל פרטיה סוכמו וגובשו לחלוטין בין הצדדים. עוד נאמר בבקשה כי באי כוח הצדדים ערכו נוסח של הסכם שאמור היה להחתם מיד עם קבלת אישור האגודה.

4.         בהתאם להסכמה בין המבקשים למשיבים, פנה המבקש 1 לאגודה בבקשה לאשר את העסקה ואת הצטרפות המבקשים כחברים בה. ביום 10.12.06 התכנסה ועדת הקבלה של האגודה וערכה ראיון קבלה קצר למבקשים. בסיום הפגישה הובטח למבקשים כי תינתן להם תשובה בימים הקרובים. למרות זאת, האגודה לא הודיעה למבקשים על ההחלטה שהתקבלה בבקשתם. רק ביום 18.12.06 הודיע ב"כ המשיבים למבקשים כי האגודה לא אישרה את מועמדותם וצירף למכתבו את החלטת האגודה שנשלחה אל המשיבים ביום 14.12.06 (נספח ז' לבקשה).

            בהחלטת האגודה נאמר כי - "האגודה החליטה לא לאשר את מועמדותם של ה"ה אבורמד. נבקשכם להפנות את המועמדים הבאים". 

            על רקע זה הודיעו המשיבים למבקשים:

"... הואיל ומרשך לא עמד בתנאי "הצעת המחיר" שולחי מציעים את הדירה למכירה למרבה במחיר, בכפוף להסכמת האגודה".

(נספח ז' לבקשה).

            זהו הרקע לתביעה ולבקשה לצו מניעה זמני שהגישו המבקשים.

            טענות המבקשים

5.         המבקשים טוענים כי כאשר פנו לאגודה וביקשו את אישורה לעיסקה, נענו תחילה בחום ובלבביות. לטענתם, משהתברר לוועד כי מבקש 1 הוא אדם חובש כיפה ויוצא מרוקו החל מסע של שכנועים להשפיע עליו לחזור בו מהעסקה. לטענתם, משעמד המבקש 1 על המשך הליכי הקבלה, הפך מסע השכנועים למסע השפלה קשה ששיאו התעלמות מהמבקשים וניסיון להניא את המשיבים מלמכור את זכויותיהם בדירה למבקשים, בכדי להכשיל את העסקה.

            לטענת המשיבים, נציג האגודה ניסה לשכנע אותם לחזור בהם מהעסקה, תוך שהוא רומז כי " בבית המשותף בו מצויה הדירה מתגורר מאפיונר" שלא ייתן לאף אדם דתי להתגורר במקום וכן נוקט בביטויים קשים נוספים שלא פורטו בבקשה. המבקשים טוענים כי האגודה לא טרחה להודיע להם על החלטתה ונוכח הדברים שהוחלפו בעל-פה, יש להם תחושה - כמו גם ידיעה - כי מניעים זרים, גזעניים ובלתי חוקיים הם שעומדים ביסוד החלטתה. לטענתם מדובר גם בהחלטה שעל פניה עומדת בסתירה לתקנון האגודה.

            המבקשים טוענים כי הם היו מוכנים בהתאם להסכם, ואף היום, לשלם למשיבים את מלוא התמורה המוסכמת עבור הדירה. לטענתם, האגודה ונציגיה נהגו עימם בחוסר תום לב ובניגוד לתקנון. המבקשים טוענים כי התקנון מקנה להם זכות ערעור על החלטת הוועד בפני האסיפה הכללית של הדיירים. לטענתם, פנייתם בעניין זה לא נענתה ולכן נאלצו להגיש את הבקשה לסעד זמני, כדי שלא יעשה שינוי במצב הקיים לפני שיוכלו למצות את זכויותיהם כדין.

            טענות האגודה